ימי ראשון המשמחים

ימי ראשון המשמחים

       
מאמנת התזונה מירב כהן, בת 35 מרעננה, הגיעה לקורס מאמני תזונה של דפנה וד”ר צבי פוס, כהגדרתה, “כדי להגשים חלום לאמן, לסחוף ולהצעיד אנשים בדרך המלך לירידה במשקל ואכילה נכונה ונבונה”.

 

עד היום מירב משתמשת בכלים שלמדה בקורס, כמו אימוץ כללי הברזל של בית הספר שלימדה אותה דפנה: “הצלחת היא הגבול”, שתייה מרובה, אכילה כל 3 שעות וארוחת צהריים מלאה המורכבת מכל אבות המזון. מבחינת יסודות האימון היא דבקה במשפט המפתח “גבולות הטבע והרוח”. מירב: “זה משפט שמאוד עוזר לי בחיי היום יום. אני מבינה שיש גבולות חשובים, וצריך לדעת להקשיב ולהתייחס. אין יותר אצלי את השאלה ‘למה’, זה פשוט חסר טעם לשאול את זה”.

 

ימי ראשון המשמחים

אבל מעל הכל, היא מספרת, ההיכרות עם דפנה וד”ר צבי פוס והלימודים בקורס חיזקו אצלה את האמונה בעצמה וביכולותיה. “האמונה שלי בעצמי היא עכשיו מאוד חזקה. בעקבות הקורס הזה למדתי שאני יכולה לעשות הכל, פשוט הכל. כמובן, בגבולות הטבע והרוח…

 

מה האירוע הזכור לך ביותר מהקורס?
מירב: “אווו, היו המון רגעים מרגשים. התרגשתי ברגע הראשון שהגעתי לכיתה ד”ר פוס עשה לי תרגיל אימון עם ‘המצלמה’ ולקח אותי למחוזות ילדותי. מאוד התרגשתי. חוץ מזה, בזכות הקורס הזה השוקולד ואני כבר לא חברים במיטה…”.

 

סליחה?

“זה נשמע מצחיק, נכון? אבל זו האמת. ד”ר פוס עשה לי אימון חי מול הקבוצה על ההתנהלות שלי בערב בנושא האוכל, ואז עלה נושא אכילת שוקולד בלילה במיטה…. תודה לך צביקה שהפרדת אותי מהשוקולד”.

 

מירב, בעל תואר ראשון בחינוך והוראה, עובדת בין השאר עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז בעזרת משחקי דימיון, משחקי קופסא ותרגילים יצירתיים אחרים. מירב מטפחת היום כל כולה את העסק העצמאי שלה, בהצלחה גדולה, הרבה בזכות הכלים המקצועיים הרבים שרכשה בקורס. “אבל מעבר לעבודה ולעסק, למדתי  בקורס להתייחס למה שיש ולא למה שאין, לחיובי ולא לשלילי. לשים לב שיש נקודות מבט שונות ולא תמיד מה שרואים מכאן, רואים משם. בחיי המקצועיים אני מרבה לשאול שאלות עוצמה, אני מתרגלת את המחשבות שאני לא יודעת הכל ומגיעה לכל מפגש ממקום של סקרנות, לשאול וללמוד”.

 

אם מישהו היה שואל אותך היום לגבי הירשמות לקורס, מה היית עונה לו?

“הכי פשוט: תלך על זה בגדול. זה מקום לרכוש מקצוע ולעשות שינוי אישי בחיים, להרוויח את דפנה וד”ר צבי פוס כחברים טובים וגם לעבור “טרנספורמציה”, ככה על הדרך. בוא נגיד את זה: בכל יום ראשון בעלי חיכה לי כי ידע שאני מגיעה מהלימודים מאוד שמחה ומאושרת…”.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *