מעבדות לחרות – הוראות הפעלה

מעבדות לחרות – הוראות הפעלה

       

מעבדות לחרות – הוראות הפעלה

ערב חג הפסח תשע”ג, רגע לפני הכינוס המשפחתי או הנסיעה לחופשה, איש איש ומנהגיו, זה הזמן לעסוק מעט בעשרת הדברות, בהשגת תחושת חירות פנימית, ובמה שביניהם.

 

 

עשרת הדיברות הם אוסף של כללי “עשה” ו”אל תעשה”. עוד לפני קריאת הדברות, בפעם המי יודע כמה, חשוב להקדיש מחשבה לפתגם המקדים: “אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים”. כלומר, עשרת הדברות מוגשים תחת רעיון היציאה מבית עבדים והשגת החירות, וזו מטרתם.

 

בואו נחזור לרגע לטקסט המכונן כל כך (הטקסט המלא בתחתית הפוסט, למבקשים לרענן את זכרונם), בו אנו עוסקים בקטע זה:
ניתן לראות כי עשרת הדברות מתחלקים בין כללי “עשה” (“כבד את אביך…”, “זכור את יום השבת…”) לכללי “אל תעשה” (“לא תרצח”, “לא תעשה לך פסל…”). הרעיון הכללי הוא שחרור מהרגלים מעיקים, מחשבות ואמונות מעכבות, למען התקדמות ומעבר למקום נקי ומתקדם יותר. על מנת שהשחרור יהיה אמיתי ויצליח, חשוב לנו מאוד לכוון לרכישת הרגלים חדשים מקדמים, מלווים במחשבות ואמונות מקדמות, שיחליפו את המטענים השליליים מהם זה עתה נפרדנו.

 

בטיפול משחררים מחסימות רגשיות ואנרגטיות, כחלק מהפרידה מההרגלים הישנים. באימון אנו מתכווננים ומתמקדים להגדרת מטרות ופעולות חדשות לעתיד, כדי להתקדם לחזון וליעדים של המתאמן. המטרה היא למנוע בניית “עגל זהב” מתוך שעמום או חיפוש עקר לאחר השחרור מהחסימות והרגשות המעכבים. בצורה כזו, החדש והמקדם ממלא את המקום שתפס עד כה הישן והמעכב.

 

לכך מכוונים עשרת הדברות, וזו גם מטרת האימון: השארת הרגלים ואלמנטים שהיקשו עלינו ועיכבו אותנו מאחור, ורכישת אמונות ומחשבות נקיות ובונות יותר במקומם. או כפי שאמר נפוליאון, עם ישראל קיבל את החירות עם הוראות הפעלה מדוייקות, מה שכנראה ישמור עליו לעד.

 

חג שמח וכשר לכל קהילת NCS ולכל בית ישראל

*  *  *

אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.
לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה’ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה ה’ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה’ אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה’ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
לֹא תִרְצַח. לֹא תִנְאָף. לֹא תִגְנֹב. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

 

(תמונה: פליקר)

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *