אם נחליף את המושג “מדינה” ב”אדם”, נקבל את ההגדרה הבאה: “עצמאות היא מצב שבו האדם אינו תלוי בגורם חיצוני לצורך קיומו הפיזי, הכלכלי והרוחני… מצב שבו קיימת הגנה על גבולותיו האישיים ושמירה על פרטיותו. למעשה, בפועל לא קיימת עצמאות מוחלטת אלא העצמאות היא תמיד יחסית, החל ממצב של עצמאות מדומה ועד למצב של עצמאות גבוהה – לפי מהותו, טיפוסו ומורכבותו של האדם, הן הפיסית והן האנרגטית והרוחנית”.
במסגרת ההשוואה בין עצמאות מדינית לעצמאות האדם, והדיון לגבי חשיבות הגבולות לצורך השגת העצמאות, כדאי לזכור כי כיום, 65 שנים לאחר קום המדינה, נמצאת ישראל במצב ייחודי שבו יש לה סוגים שונים של גבולות, המספקים סוגים שונים של הגנות: יש גבולות המעוגנים בהסכמי שלום (מצרים וירדן), גבול של שביתת נשק (סוריה, לבנון) ושל הפסקת אש (עזה), יש גבול פתוח למדי של הסכמי ביניים (יהודה ושומרון), וקיים כמובן גבול לאורך המים הטריטוריאליים ממערב.
מה מאפיין כל גבול בחגיגות העצמאות של ישראל 2013? איזה גבול מעניק יותר בטחון וחופש? איזה גבול דורש יותר משאבים, כוח, אנרגיה להגנה? ואיזה גבולות יש לנו, בני האדם? איך אנחנו יוצרים גבולות הגנה לשמירת עצמאותינו, ומה המחיר שאנו משלמים בסויג הגבולות השונים שאנו יוצרים?
בחיפוש אחר הביטחון המוחלט, שאינו קיים, אנו עלולים להסתגר בגבולות פיסיים נוקשים כמו החומה הסינית, המתבטאים בהתרחקות מהסובבים אותנו, בדידות, כעסים ותסכולים. ככל שנפתח בטחון אישי רב יותר באמצעות הגשמה, נתינה, פתיחות, וקבלה, נאפשר לעצמנו לפתוח גבולות ולחיות כמו מדינות עצמאיות באירופה, שמחקו למעשה את הגבולות הפיסיים ביניהן.
מדינה לא יכולה לחגוג עצמאות ללא גבולות מוגדרים וברורים, המסמנים באופן ברור, לסביבתה ולעצמה, את ריבונותה ושיטחה. זה המצב גם בנוגע לנו, בני האדם. הקשר בין גבולות לעצמאות ולחופש מוכר וברור, וגםהאדם זקוק לגבולות ולשמירה על עצמאותו, אלא שאסור לנו להסתגר ולהתכנס, כי חשוב שננהל גבולות גמישים מתוך בחירה נבונה, עם קשר פתוח, והשפעה הדדית, עם הסובבים אותנו.
לקראת יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל, אנו מאחלים לכל בוגרינו, בני משפחותיהם ולכל עם ישראל חג שמח משמעותי. שנדע לשמור על עצמאותנו ועל עצמאותו של האחר, לקיים גבולות בטוחים, פתוחים וגמישים ולכבד האחד את כבודו של השני.
חג שמח!
(תמונה: פליקר)